ברוכים הבאים לעמוד המידע בנושא פוליגרף

בוודאי, בתחילת המאה ה-20 הומצא מכשיר הפוליגרף בהדרגה. ויליאם מרסטון, פסיכולוג אמריקאי, השתמש במדד לחץ דם לגילוי שקר. בשנת 1921, ג'ון אוגוסטוס לארסון, סטודנט לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, בנה את מכשיר הפוליגרף וכלל בו מדידת לחץ דם באמצעות מחט הרושמת זמן תגובה ומדידת מוליכות חשמלית בעור. בשנת 1926, ליאונרד קילר בנה גלאי שקר מודרני המבוסס על שלושה מדדים פיזיולוגיים:

א. קצב הנשימה ונפחה.

 ב. דופק ולחץ דם.

 ג. מוליכות חשמלית של העור.

​

במהלך השנים, התפתח השימוש בכלי לצורכי חקירה פלילית וביטחונית ובהמשך שימש גם במגזר העסקי והפרטי. שיטות השימוש בפוליגרף התפתחו ואף נערכו מחקרים רבים, כך שאחוזי הדיוק בכלי עלו והכלי רכש את מהימנותו מול המשתמשים בו והפך לרווח.

​

ברחבי העולם חוקקו חוקים להפעלת גלאי שקר, אך בישראל אין רישוי בתחום זה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, התפתח תחום הפוליגרף בישראל. מלבד בדיקות פוליגרף בגופים ממלכתיים, נפתחו גם מכוני פוליגרף פרטיים. רבים מבודקי הפוליגרף היו יוצאי המגזר הממלכתי והחזיקו בהשכלה, הכשרה וניסיון מתאים. עם זאת, מאחר שהתחום לא היה ממוסד ותחת רישוי, היו גם בודקים שלא עמדו בסטנדרטים הנדרשים.

​

מאחר שהתחום הלך וצמח, התגבש חשש כי צמיחה זו תלווה בחוסר מודעות של מזמיני השירות (הבדיקות) לסטנדרטים הנדרשים מבודקי הפוליגרף. מאחר וחקיקה בתחום לא צלחה, פעלו מספר בודקים יוצאי המגזר הממלכתי להקמת איגוד בודקי הפוליגרף מתוך שתי מטרות:

לקבוע כללי אתיקה מקצועית ולהבטיח את קיומם על ידי החברים באיגוד.

לפעול להסדרה חוקית של התחום בחקיקה ולעיגון כללי עיסוק ואתיקה בחוקי המדינה.

בשנת 1988 הוקם איגוד בודקי הפוליגרף בישראל, המאגד בתוכו בודקי פוליגרף העומדים בסטנדרטים מקצועיים ואתיים. עם זאת, עד כה לא הוסדר נושא החקיקה והרישוי בתחום בחוק.

​

איכות הבודק היא גורם מכריע בביצוע הבדיקה.

משמעות המושג פוליגרף (polygraph) היא "רב רישום", כלומר מכשיר המודד ורושם את התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק במספר ערוצים, כפי שהוסבר לעיל. יש להדגיש כי ישנה טעות נפוצה לכנות את מכשיר הפוליגרף כמכונת אמת, מאחר שהפוליגרף הוא גלאי שקר. המכשיר מבוסס באופן כללי על אותן תגובות פיזיולוגיות שעליהן אחראית מערכת העצבים הסימפתטית, ואשר עליהן לאדם אין שליטה. המכשיר מודד ורושם תגובות ושינויים פיזיולוגיים בערוצים שונים: קצב הנשימה ונפח הריאות, שינויים בלחץ הדם והדופק, וכן שינויים במוליכות החשמלית של העור.

השימוש בבדיקת הפוליגרף מבוסס על תגובות מערכת העצבים הסימפתטית המופעלת בין הייתר על ידי תחושותיו הנפשיות של הנבדק. 

השינויים בתגובות אלו הם מחוץ לשליטת הנבדק. תגובות אלו נמדדות באמצעות חיישנים המחוברים לגופו של הנבדק, ונרשמו בעבר על נייר וכיום במחשב.

הרעיון הכללי העומד בבסיס השיטה הוא מדידת התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק ביחס לשאלות שנשאל, אשר מהוות את הגירוי הפסיכולוגי. לאחר מכן, מבצע בודק הפוליגרף השוואה בין רישומי התגובות הפיזיולוגיות לשאלות השונות וקובע את ממצאי הבדיקה.

1. בדיקת מהימנות לקבלה לעבודה.

2. בדיקת מהימנות תקופתית במקומות עבודה.

3. בדיקות ספציפיות באירועים ייחודיים וחריגים.

4. בדיקות עבור בימ"ש ובתי דין רבניים.

5. בדיקות "שיא מתח".

בדיקת הפוליגרף יכולה להתבצע אך ורק בהסכמתו המלאה של הנבדק, לאור זאת טרם שליחתו של המועמד לבדיקת פוליגרף עליו לחתום על הסכמתו לביצוע הבדיקה (אפשר לחתום גם במכון הפוליגרף טרם הבדיקה). ישנן חברות שבמהלך הגיוס למקום העבודה מחתימות את העובדים על הסכמתם העתידית לבדיקות פוליגרף כחלק מתנאי העסקתם, יחד עם זאת אין בכך לכפות על העובד לגשת לבדיקת פוליגרף מאחר וזו יכולה להתבצע כאמור אך ורק בהסכמתו של הנבדק (העובד)

לרוב שאלות המהימנות החשובות למעסיק נקבעות מראש אל מול מכון הפוליגרף המבצע את הבדיקה למועמד.

לפחות 24 שעות טרם הבדיקה, המועמד מקבל הנחיות שעליו למלא: העדר שתיית אלכוהול 24 שעות טרם הבדיקה, העדר שימוש בתרופות הרגעה או סמים מכל סוג שהוא 24 שעות טרם הבדיקה (אלא אם כן מדובר בתרופות בהוראת רופא אזי על הנבדק ליטול את התרופות כרגיל), שעות שינה מספיקות בלילה שטרם בדיקת הפוליגרף, העדר שתיית משקאות אנרגיה מכל סוג שהוא בבוקר הבדיקה ועד הבדיקה (קפה מותר). הנחיות אלו ניתנות לנבדקים מראש על מנת שלא לשבש את תגובותיהם הפיזיולוגיות במהלך הבדיקה.

1. זיהוי הנבדק.

2. קבלת פרטים אינפורמטיביים.

3. ראיון מקדים לבדיקה - שלב זה כולל בין היתר הסבר על התהליך, שיחה על עברו התעסוקתי של הנבדק, או נושא הבדיקה / האירוע הנבדק, וניסוח שאלות הבדיקה.

4. "סטים טסט"- בדיקה מקדימה לבדיקה שתפקידה בין היתר לבדוק כי תגובותיו הפיזיולוגיות נקלטות במכשיר.

5. חזרה במספר פעמים (בין 3-5) פעמים על שאלות הבדיקה. במידה ויש צורך בדיקה נוספת העוסקת אך ורק בנושא שאליו הגיב הנבדק. 

6. ניתוח תדפיסי הבדיקה (מבוצע בהעדרו של הנבדק)

7. רישום והמצאת דו"ח בדיקת פוליגרף למזמין הבדיקה.

בהחלט, במועד הבדיקה מגיע הנבדק למכון הפוליגרף / לבודק. הבודק מזהה את הנבדק באמצעות תעודה מזהה, ולאחר מכן מכניס אותו לחדר הבדיקה. תחילה, הבודק מסביר לנבדק את תהליך הבדיקה.

יש להבהיר כי אין מצד הבודק כל כוונה להפתיע את הנבדק; ההליך אמור להיות ברור לנבדק והוא רשאי לשאול שאלות על התהליך. הרעיון העומד בבסיס הגישה הוא הפחתת החרדה מהכלי ומהתהליך. לאחר ההסבר על התהליך, הבודק מקבל מהנבדק פרטים אינפורמטיביים, לרבות מידע באשר למצבו הרפואי שעלול למנוע את בדיקת הפוליגרף, כמו מחלת נפש חריפה.

​

אם מדובר בבדיקת מהימנות לקבלה לעבודה, לאחר קבלת הפרטים כאמור, סוקר הנבדק בפני הבודק את עברו, כולל עברו התעסוקתי, מקומות העבודה בהם עבד, משך תקופת העבודה ותפקידים שמילא. הנבדק מתייחס גם לאירועים חריגים במקומות עבודה קודמים, כמו פיטורים על רקע התנהגות בעייתית, גניבה או מעילה. יש לציין כי הבודק מכוון את נושאי השיחה בהתאם לנושאים המעניינים את המעסיק, שעליהם סוכם מראש. בין הנושאים שנבדקים: מעורבות בפלילים (שלא נחקר או נשפט בגינם בעבר), התמכרויות, חובות כבדים, פיטורים על רקע משמעתי או פלילי, נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול במהלך העבודה, ריגול תעשייתי, קבלה או מתן שוחד וכדומה.

​

במידה ובמהלך סקירת עברו התעסוקתי של הנבדק עולה כי הוא פוטר ממקום עבודה קודם על רקע גניבה, ואחת משאלות המהימנות היא: "האם בעבר פוטרת ממקומות עבודה קודמים כתוצאה מעבירה פלילית?", יירשום הבודק את האינפורמציה שנמסרה לו בדו"ח הבדיקה. האירוע אותו מסר הנבדק שבגינו פוטר ממקום עבודה קודם ינוקה מהבדיקה, והשאלה תנוסח כך שהיא לא תכלול את האירוע. לדוגמה: "חוץ ממה שאמרת לי, האם בעבר פוטרת ממקומות עבודה קודמים כתוצאה מעבירה פלילית?".

​

דוגמה נוספת היא שאלה הנוגעת לשימוש בסמים, שאלה שיכולה לעניין מעסיקים רבים. להלן השאלה: "האם אי פעם השתמשת בסמים לא חוקיים?". בהנחה שהנבדק יתוודה בפני בודק הפוליגרף כי השתמש בסמים מספר פעמים, ובפעם האחרונה השתמש לפני כחמש שנים, ישנה הבודק את נוסח השאלה לאחר רישום האינפורמציה בדו"ח הבדיקה. הבודק ינסח את השאלה כך שתכלול רק את התקופה שבה הנבדק בטוח שלא השתמש בסמים. למשל: "בשלוש השנים האחרונות, האם השתמשת בסמים לא חוקיים?". לעיתים הבודק ינסח את השאלה עם טווח ביטחון וישאל על תקופה שאינה שנויה במחלוקת, אם הנבדק אינו זוכר אם מדובר בארבע או חמש שנים לאחור.

​

דוגמא נוספת באשר לשאלת מהימנות היכולה לעניין מעסיקים היא גניבות ממקומות עבודה קודמים, מאחר וכמעט אין עובד שלא לקח פריט כלשהו ממקום עבודה תנוסח השאלה על כמויות מסחריות או תנקוב בסכום הכסף או כמות הסחורה שלקח, לדוגמא: האם גנבת ממקומות עבודה קודמים סחורה בכמות מסחרית? כאשר על הבודק להבהיר לנבדק מהי כמות מסחרית, למשל, סחורה שהשווי שלה מעל 1000 ₪, משטח ומעלה ועוד.

​

לאחר ניקוי וזיקוק השאלות הרלוונטיות כמפורט לעיל ישאל הבודק מספר שאלות נוספות שנועדו לצורך מקצועי.

​

הנבדק יתבקש לבדוק את השאלות לאחר שהבודק מדפיס אותן, הנבדק יחתום על נכונותו לעבור את הבדיקה ביחס לשאלות שנוסחו (חתימה על הצהרה) ובדרך כלל בשלב זה (ניתן גם יותר מאוחר יבקש הבודק לבחור מספר מאחד עד שבע לטובת מבחן ה"סטים טסט" (יפורט בהמשך) היכול להתבצע באמצעות בחירת מספר או קלף ולגביו (בדרך כלל הנבדק יתבקש לרשום את המספר שבחר על דף השאלות) יתבקש לשקר בהמשך על מנת להראות לנבדק כי תגובותיו נקלטות בפוליגרף.

​

אם כן, הנבדק יידע את כל השאלות עוד טרם יונחו עליו האינסטרומנטים שיפורטו בהמשך, יש לציין שלבודק ובכלל בבדיקת הפוליגרף אין כל כוונה להפתיע את הנבדק, הבודק דן עם הנבדק על השאלות ואלו מנוסחות באופן ברור ונהיר לנבדק ובלשונו של הנבדק באופן פשוט ולא מסובך.

​

לאחר שלב ניסוח השאלות יסביר הבודק לנבדק כיצד למעשה עובדת בדיקת הפוליגרף, בדרך כלל יסביר הבודק לנבדק מהו שקר (אי אמירת אמת בכוונה) וכן יסביר לנבדק כיצד אין ביכולתו של הנבדק להשפיע או לשלוט במערכת העצבים הסימפתטית מאחר ותגובותיו הפיזיולוגיות אל מול הגירויים הפסיכולוגיים שהן השאלות אינן נשלטות.

​

על מנת להבהיר כיצד מערכת העצבים הסימפטית בהקבלה לבדיקת פוליגרף אתן דוגמא: נניח אדם נוהג ברכבו ולפתע מגיח מלפניו רכב שעומד להתנגש בו, המוח מזהה סכנה, נותן פקודה לבולט יתרת הכליה וזו מפרישה אדרנלין ונוצרת תגובה פיזיולוגית. נהג הרכב אינו נותן פקודה לבלוטת יתרת הכליה להפריש אדרנלין, מערכת העצבים הסימפטית עושה זאת באופן עצמאי וכך נוצרת תגובה של הזזת ההגה. כנ"ל בבדיקת הפוליגרף, השאלה מהווה את הגירוי הפסיכולוגי ומערכת העצבים הסימפטית מגיבה ונוצרת תגובה פיזיולוגית הנרשמת במחשב.

​

לאחר הסבר זה, יציג הבודק בפני הנבדק את האינסטרומנטים שיונחו על גופו של הנבדק.

​

צינור גומי אשר יונח על החזה העליון, צינור גומי זה ימדוד קצב נשימה ונפחה (נשימת ריאות).

​

​צינור גומי אשר יונח על החזה התחתון (בטן עליונה), צינור גומי זה ימדוד נשימת סרעפת.

​

שתי אלקטרודות (לוחות) המונחות על אצבעותיו של הנבדק, במרווח, אלו ימדדו את המוליכות החשמלית שבעור.

​

שרוול מדידת לחץ דם אשר ימדוד שינויים בלחץ הדם.

​

ישנם ערוצים נוספים היכולים להיבדק אך ע"פ כללי איגוד בודקי הפוליגרף האמריקאי (APA) וגם ע"פ כללי איגוד בודקי הפוליגרף הישראלי (IPEA) שלושת הערוצים הרשומים לעיל הם חובה ובדיקת פוליגרף איננה יכולה להתקיים מבלי אחד הערוצים המפורטים.

ערוצים נוספים היכולים להיבדק הם: פלטיסמוגרף המודד את צפיפות החמצן בדם, כרית תזוזות עליו יושב הנבדק, כרית זו בודקת האם הנבדק זז בעת הבדיקה ועוד.

​

לאחר ההסבר האמור מסתיים שלב ה"פרי טסט" והבודק יניח את האינסטרומנטים (הערוצים השונים) על גופו של הנבדק כמפורט לעיל. כאשר הנבדק יושב כשהוא אינו מביט לעבר הבודק אלא על נקודה ניטרלית בקיר שלפניו וחל עליו איסור לזוז אך עליו לא להיות מכווץ.

​

הבודק יסביר לנבדק כי הוא עומד לערוך לו מבחן מקדים לבדיקה על מנת לבדוק שאכן תגובותיו הפיזיולוגיות לשקר נקלטות במכשיר.

בשלב זה ינפח הבודק את שרוול לחץ הדם ויודיע לנבדק כי הבדיקה עומדת להתחיל ואל לא לשכוח כי עליו לשקר במספר שבחר. לדוגמא אם הנבדק בחר (מאחד עד שבע) את המספר 7 עליו לענות בשלילה על כל המספרים בשלילה כולל המספר שבע.

הבודק יקריא את המספרים כאשר יש מרווח של בין 15-20 שניות ממספר למספר בתום סבב השאלות יוודא הבודק כי אכן תגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק במספר עליו שיקר אכן נקלטות במכשיר ואף במקרים מסוימים יראה לנבדק את תגובותיו על צג המחשב.

​

בתום שלב ה"סטים טסט" תחל הבדיקה של שאלות הבדיקה כמפורט לעיל, הבודק יודיע לנבדק כי הבדיקה עומדת להתחיל, ינפח את שרוול לחץ הדם ויחל להקריא במרווחים של בין 15-20 שניות את השאלות.

בתום סבב השאלות תתבצע הפסקה של עד דקה לערך (הדבר תלוי אם ישנן הערות לנבדק/ בודק ולעיתים אף נזכר הנבדק בפרטים אשר בגינם משנים שוב את השאלה/ שאלות) לאחר ההפסקה חוזר הבודק על השאלות כאמור אך בסדר שונה, בין 3-5 פעמים. במידה ואותרה שאלה או שאלות שבגינן הנבדק מגיב פיזיולוגית באופן בולט וע"פ הבחנתו של הבודק ינסח הבודק ע"פ שיקול דעתו שאלות רלוונטיות הנוגעות לאותו נושא בעייתי ויבצע בדיקה ספציפית הנוגעת רק לנושא זה.

​

עם סיום סבבי השאלות ובמידה ועולה הצורך יעיר/יבהיר הנבדק/בודק דברים בקשר לבדיקה ובכך מגיעה הבדיקה לסיומה. יש לציין כי ישנם בודקים הנוהגים לבצע "פוסט טס" דהיינו תחקור על הדברים שעלו במהלך הבדיקה.

​

לאחר דברים אלו מגיעה הבדיקה לסיומה והנבדק עוזב את חדר הבדיקה. הבודק מנתח את תוצאות הבדיקה ועורך דוח על ממצאיו ומעבירו למזמין הבדיקה. בדוח זה יכלול הבודק את תוכן הריאיון, את השאלות שנשאלו (לאחר ניסוחן אל מול הנבדק עם השינויים), הערות וממצאים.

​

יש לציין כי לשיתוף הפעולה של הנבדק  עם הבודק ישנה חשיבות מכרעת להצלחת הבדיקה.

בהליך קבלה לעבודה תוצאות בדיקת הפוליגרף יכולות להוות כלי תומך החלטה עבור המעסיק אל מול מכלול השיקולים העומדים לנגד עיניו.

לאחר שהעובד התקבל לעבודה בדיקת הפוליגרף התקופתית יכולה לתת אינדיקציה באשר למהימנותו של העובד.  

​

בעת אירועים חריגים ספציפיים, למשל אודות נקודה שנויה במחלוקת בין שני גורמים עסקיים, או חשד כלפי אדם מסוים שגנב משהו ועוד ניתן לגשת לבדיקת פוליגרף על מנת לאשש או להזים את החשדות, נכון, התוצאות הן לא ראייה ואין להן ערך משפטי אך מהוות אינדיקציה עבור מזמין הבדיקה.

בדיקת הפוליגרף איננה מהווה ראיה בהליך משפטי פלילי. הבדיקה יכולה להוות כלי במהלך חקירה פלילית על מנת לאמת או להזים חשד כנגד חשוד ותוצאותיה יכולות לשמש את אוכפי החוק בעת הארכת מעצר של חשוד בבימ"ש (שלב החקירה), במקרם חריגים בימ"ש יסתמך על תוצאות הבדיקה לאחר הגשת כתב אישום בעת החלטה האם להאריך את מעצרו של חשוד עד תום ההליכים אך תוצאותיה לא יהווה ראיה במשפט ההוכחות ולא יכללו בחומר החקירה גם אם הבדיקה נעשתה בהסכמתו של החשוד/ נאשם. עוד לציין כי חל איסור להזכיר קיומה של בדיקת פוליגרף או חוסר הסכמה של חשוד לבדיקה.

​

לעומת זאת בהליך אזרחי (בית משפט אזרחי) נעשה שימוש בבדיקת פוליגרף בהסכמת שני הצדדים ובהחלטת שופט ותוצאותיה מתקבלות כראיה כאשר התוצאה היא חד משמעית. כמו כן בבית דין רבני  תוצאות בדיקת הפוליגרף קבילה.

​

מחקרים שבוצעו מצבעים על הפוליגרף ככלי שרמת מהימנותו בבדיקות הספציפיות נעה בין 88%-96% אחוזים, בשיטות השונות. יש לציין כי במידה ונמצאו תגובות פיזיולוגיות בבדיקת הסקרינג' (סקירה) שהוזכרה לעיל על הנבדק לבצע בדיקה ספציפית ורמת המהימנות שהוזכרה לעיל מתייחסת לבדיקה הספציפית.

ייחודו של הכלי טמון בשילוב בין הגורם האנושי לגורם הטכני. שילוב זה מאפשר לבודק הפוליגרף להתאים את שיטת הבדיקה לנבדק, להפחית לחץ וחרדה טבעיים ולגיטימיים, "לזקק" שאלות ולהוציא גורמים מפריעים, ולקבל מהנבדק הערות והארות במהלך התהליך, כך שהדבר משפיע לחיוב באופן ניכר על התהליך.

​

מעבר לכך, לנבדק עצמו יש אפשרות לשתף את הבודק במידה והוא מוטרד מנקודה מסוימת, ועל הבודק למצוא לכך פתרון. לדוגמה, במבחן אמינות ממוחשב, אין למועמד אפשרות להעיר הערות, במיוחד אם הוא לא הבין שאלה שהוצגה במחשב. תשובותיו מתקבלות במחשב, התוצאה משוכללת, ולנבדק אין אפשרות לבוא לידי ביטוי במלל אל מול השאלות שנשאל. בנוסף, גם בהפסקות שבין סבבי השאלות, לאחר חיבור הנבדק למכשיר הפוליגרף, הוא יכול להעיר ולשנות דברים שמסר.

​

בעוד כלי אבחון ומיון מתבססים לרוב על הגורם האנושי או הטכני, יתרון הפוליגרף הוא בשילוב בין שניהם. הגורם האנושי (הבודק) בתהליך הבדיקה משפיע במידה מכרעת על הצלחת התהליך בידע ובמיומנות שלו.